לימודי לשון

לשון היא השפה שבאמצעותה מתקשרים בני האדם זה עם זה. לימודי לשון עברית הם מחקר השפה העברית השגורה בישראל. הלימודים כוללים את התפתחות השפה לאורך השנים והדורות, השינויים שחלו בה, התחביר, הדקדוק, ההבעה, הצורות, הדמיון והשוני לשפות שמיות נוספות ועוד. הלימודים עוסקים גם בטקסטים מקראיים ועתיקים, תורת הניקוד ועוד.

תנאיי קבלה ותארים

מכיוון שמסלול לימודי תואר ראשון בלשון משתייך לפקולטות למדעי הרוח, שתנאי הקבלה אליהן נמוכים יחסית לשאר הפקולטות, המקרה כאן דומה. בחלק מהמוסדות האקדמיים יש צורך בזכאות לתעודת בגרות (לא משנה מה הציון הממוצע), כך גם בנוגע לבחינה הפסיכומטרית. עבור חלק מהמוסדות האקדמאים יש צורך בעמידה במבחן פסיכומטרי, ועבור חלק אין דרישה כזאת.

הסטודנטים שמסיימים את הלימודים, ועומדים בכל דרישות הפקולטה זכאים לתואר ראשון - B.A, בוגר בלשון עברית.

נושאי הלימוד

לימודי לשון נקראים גם לימודי בלשנות ולשון או לימודי לשון עברית, ונכללים בפקולטות למדעי הרוח. לימודי לשון נלמדים במסגרת תואר ראשון בבלשנות, תעודת הוראה בלשון או במסגרת דו חוגית משולבת עם חוג כלשהוא נוסף כמו מקרא, גיאוגרפיה, פילוסופיה יהודית ועוד.

בין הקורסים המוצעים לסטודנטים הלומדים לתואר ראשון בלשון: פונטיקה, בלשנות היסטורית, לשון המקרא, לשון חז"ל, לשון ימי הביניים, מבוא לבלשנות שמית, תחביר הלשון העברית, מבוא לבלשנות כללית, סמנטיקה של העברית, אטימולוגיה, ניקוד, כתיבה אקדמית, הלשון העברית של העת החדשה, פונולוגיה, כישורי שפה, חקר השפה המדוברת, מערכת התנועות בעברית העתיקה, פילולוגיה, פסיכו-בלשנות ועוד.

אפשרויות תעסוקה לבעלי תואר בלשון

רוב הבוגרים נוטים לבחור לאחר סיום לימודיהם בעיסוק בעריכה לשונית, כתיבה עיתונאית עבור כלי התקשורת השונים, כתיבה והגהה לשונית עבור הוצאות ספרים או אתרי אינטרנט, הם יכולים לנסות להשתלב בעבודת מחקר עבור האקדמיה ללשון העברית או במכוני מחקר דומים.

בפני בוגרי לימודי לשון עומדת גם האפשרות לשלב את לימודיהם עם לימודים לתעודת הוראה, או לעבור קורס של הסבת אקדמאים להוראה, ולעסוק בהוראה בכל הכיתות, כולל הכנה לבחינת הבגרות בלשון עברית והבעה.

מי שבוחר להמשיך וללמוד לתארים מתקדמים, יכול להשתלב באקדמיה במחקר והוראה.