תואר שני בסיעוד

רבים מהעובדים והמועסקים בתחום הסיעוד תמהים ורוגזים על הביקוש והצורך העולה לאחרונה בלימודי
תואר שני בסיעוד. הדרישה אמנם איננה רשמית, וגם כלל איננה הכרחית לעצם העיסוק בתחום. אך היא תקפה גם תקפה - ורלוונטית אך ורק בקרב המעוניינים בשדרוג משמעותי בשכר ובמשכורת, יחד עם פתיחת אופציה להתקדמות מקצועית וקידום מקצועי, הן בטווח הקצר והן בארוך, הן בשוק הציבורי והן בשוק הפרטי, הן בתפקיד והן למקצועות ניהול כגון אח- אחות ראשית, קבלת תחומי ניהול סמכות ואחריות, וכמובן מובטחת במסגרת למודי התואר והקידום האפשרי מהם – גם ענין ואתגר אישי רב, והתרחבות מעבר למסגרות הקליניות גם למנהל ולחינוך.

נכון מבחינת המתנגדים יהיה גם להסתמך על טיעונים כגון אינפלצית השכלת יתר, אולם לאור הקוצר ביכולת האדם לבחון לב וכליות – עליו להסתמך על סינונים ופילטורים אחרים. כפי שאין קשר בין בגרות ופסיכומרי לבין יכולותיו של האדם – אך עדין קבלנו את רוע וכובד הגזירה, וכפי שבעבר מקצועות הסיעוד לא דרשו כלל למודים אקדמאיים אך כיום תואר ראשון הוא תנאי לעבודה בסיעוד, כך עליהם גם להבין כי צו השעה למעוניינים בטיוב תנאיהם – הוא להרחיב את השכלתם גם לכדי תואר שני בסיעוד.

סוגי המסלולים ויתרוניהם

תואר מוסמך בתחום הסיעוד נלמד כיום במיטב האוניברסיטאות בארץ. המסלולים המוצעים מאפשרים מעבר תואר שני עם עבודת גמר, או בלעדיה. קימות מספר מגמות לימוד, כגון מינהל בסיעוד, או מגמה קלינית – הכוללת למשל סיעוד האישה, סיעוד פסיכיאטרי או סיעוד גריאטרי, כשמסגרת המגמה הקלינית מתקימים חלק מהלימודים גם במרכזים הרפואיים. מטרת למודי התואר עצמם כמובן להרחיב את הידע, ולהקנות ללומדים נסיון בעריכת מחקר באופן עצמאי. הלימודים גם מהווים הכנה לתפקידים שונים נוספים במינהל, בהוראה ובשירות .

וכך, מקצוע הסיעוד שהוא עמוד התווך ואבן השתיה של שרותי הבריאות במערכת הבריאות כולה, הן בקהילה והן בבתי החולים, יוצאים נשכרים מהנסיון והידע הנצברים במהלך לימודי תואר שני בסיעוד. הבוגרים מביאים ערך מוסף ומסוגלים לסיע בקביעת מדיניות טיפול, שיפור השירות בקהילה בקופות ובמרכזי הריפוי, ולקדם ולשפר את ההוראה והמחקר יחד עם הצרכים המשתנים.