לימודי מדעי הרוח – כשמם כן הם – לימודי מה שאינו גשמי, מוצק וחומרי. הלימודים במסגרת פקולטה זו אמורים להעשיר את הידע ואת אופקיו של הלומד, ואינם שואפים להביא לשינוי תורות או תפיסות.
אפשר לומר שהמושג מדעי הרוח הוא שגוי מבסיסו, מפני שבעצם אין מדובר במדעים קלאסיים, שכן את התיאוריות או התורות הנלמדות במסגרת מדעי הרוח לא ניתן להוכיח בדרכים אמפיריות - בדומה לתיאוריות מדעיות. הלימודים הם בעיקר רעיוניים וניתן להתווכח עליהם, לתת את הדעת ולדון בדיעבד בצדקתם או נכונותם, אך כל הדיון והשיח יישארו ברמה התיאורטית ואין כאן שום אפשרות לפריצת דרך או שינוי הקיים.
בהקשר של החוגים השייכים לפקולטה למדעי הרוח מדובר בלימודים תיאורטיים ועיוניים בלבד, ולכן הם נחשבים ללימודים קלים, יחסית ללימודים המוצעים באוניברסיטאות. מסיבה זו תנאיי הקבלה אליהם נוחים: אין צורך בהצגה של ציון בחינה פסיכומטרית כלל וממוצע ציוני תעודת הבגרות הוא נמוך.
סטודנטים אשר מסיימים את החובות האקדמאיות זכאים לתואר ראשון - B.A, בוגר במדעי הרוח, החוג בו למד הסטודנט, ובמוסד הלימודים בו בחר.
כל הקורסים בחוגים של הפקולטה למדעי הרוח ניתנים ללמידה במתכונת חד חוגית או דו חוגית. במתכונת הדו חוגית ניתן לשלב אותם עם כל חוג אחר באוניברסיטה, כולל חוגים מפקולטות אחרות, מה שנותן עשרות צירופים אפשריים לבחירה, ומבטיח לכל מועמד למצוא מסלול שיהיה קרוב לתחומי העניין שלו ולנטיותיו האינטלקטואליות האישיות.
תחת הכותרת של לימודי מדעי הרוח נמצאים חוגים כמו: פילוסופיה, ספרות, אומנות, לימודי שפות, לימודי דתות, היסטוריה, מוסיקה, בלשנות, ארכיאולוגיה, לימודי המזרח התיכון, לימודי מזרח אסיה, לימודי עמים, מחשבת ישראל, יהדות, מקרא ועוד.
לימודי מדעי הרוח בדרך כלל אינם לימודים מעשיים המעניקים מקצוע איתו אפשר לצאת לשוק העבודה. חלק מהבוגרים אינם עוסקים בתחום אותו למדו, יחד עם זאת, הם מוצאים עבודה במקומות אשר דורשים תואר ראשון כלשהו, תואר שמוכיח על יכולת למידה והתפתחות של המועמד. אחרים, מוציאים תעודת הוראה במסגרת הסבת אקדמיים, ומלמדים בבתי ספר בחינוך הפורמאלי. אפשרות נוספת היא ללמוד לתארים מתקדמים יותר, ולהשתלב במחקר באקדמיה.