אחד מאלופי צה"ל שהשתחרר מהצבא ופנה לפוליטיקה הכריז כי הוא מעוניין להיות שר החינוך, כי בחינוך טמון ביטחונה העתידי של המדינה. ואכן, מי שפונה ללמוד לימודי חינוך לבתי ספר יסודיים פונה לרכוש כלים לבנות את דור העתיד של מדינת ישראל.
לאחר מספר שנים בהן התקבלו למכללות להוראה סטודנטים רבים, כמעט ללא מיון או סף נמוך ביותר, הרי שלאחרונה חל שינוי בתחום, ויש סף גבוה יותר למי שמיעד את עצמו להיות מחנך בבית ספר יסודי.
מתקבלים ללימודים אנשים בעלי תעודת בגרות עם ממוצע של 80 ומעלה, וציון במבחן פסיכומטרי של 500 נקודות ומעלה. יש מכללות אשר עורכות ראיונות אישיים למועמדים להתקבל ללימודי הוראה.
היום, עם הכנסתה של תוכנית "אופק חדש" לבתי הספר, כל מורה חדש שנכנס למערכת החינוך חייב להיות מורה אקדמאי שסיים תואר ראשון בחינוך באחת האוניברסיטאות או באחת המכללות לחינוך, והוא בעל תעודת הוראה.
מי שמסיים לימודי חינוך לבתי ספר יסודיים יכול ללמד בכיתות א' עד ו'.
הלימודים במכללות הם לימודים בני ארבע שנים, והם כוללים לימודים רחבים במספר תחומים:
לימודי פסיכולוגיה - בכדי להכיר את התפתחותם של הילדים, ואת התהליכים שהם עוברים מבחינה רגשית, מנטלית, קוגניטיבית וחברתית לאורך שש השנים בהן מדובר.
לימודי פדגוגיה - הלימודים כוללים היכרות עם תפיסות חינוכיות שונות מהעבר, ותפיסות חינוכיות חדשניות ועדכניות.
מודעות והתפתחות אישית - וזאת בכדי שהמורה לעתיד יהיה בעל יחסי אנוש טובים בעבודת צוות ובמפגשים עם הורים.
התמחות דיסציפלינרית - כל סטודנט מתמחה במקצוע הוראה ראשי: מתמטיקה, שפה, תנ"ך, מדעים, לשון ועוד.
התנסות מעשית - ההתנסות המעשית מתחילה כבר מהשנה הראשונה של הסטודנט, וכוללת יום שהייה בבתי ספר הכוללים צפייה בעבודת המורים, והעברת שיעורים עם הדרכה של מורה מאמנת והמדריכה פדגוגית.
סטאז' - כל מורה צעיר חייב ללמד עשר שעות סטאז' המלווים בסדנת סטאז' במכללה, אלה יכולים להתבצע כבר בשנה הרביעית ללימודים או לאחריה.