מכללות אקדמיות

פעם, לפני שנים, השכלה אקדמית ניתנה רק באוניברסיטאות. תואר ראשון ניתן היה לרכוש בלימודים באוניברסיטה בלבד, בימים ההם בטרם פרצו מכללות אקדמיות למרחבי ההשכלה בארצנו. יש מכללות אקדמיות שמורשות להעניק אף תואר שני, עד כדי כך גדול השינוי בתפיסת הבלעדיות האקדמית.

תואר אקדמי

משרד החינוך הוא הגוף המפקח על ההשכלה הגבוהה בישראל. לשם כך הוקמה המועצה להשכלה גבוהה מטרתה לשמש כגוף האחראי והסמכות העליונה הדנה בכל הקשור להשכלה גבוהה. המל"ג הוא הנותן אישור לפתיחת מוסד לימודים כזה, הוא המאשר מתן תואר אקדמי לעומדים בקריטריונים הנדרשים לכך בנקודות זכאות, להעניק רשיון גם לשלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה מחו"ל ועוד. במועצה יושבים עשרים וארבעה חברים. יושב הראש הוא שר החינוך ולצדו מכהנים אנשי אקדמיה ואישי ציבור. ישנן מגוון של מכללות אקדמיות ביניהן פרטיות, מכללות אזוריות, דתיות, מכללות שהן שלוחות של אוניברסיטאות, מכללות המתמחות בתחום מסויים וכאלה שמקיימות מגוון רחב ועשיר של מסלולי לימוד לתואר, מה שהופך את החלום להשיג השכלה גבוהה לנגיש ומעשי.

 לימודים אקדמים

ישנן מכללות שמאפשרות לימודי תעודה אך לא מעניקות תואר. ישנם מסלולים במכללות שעדיין מחכים לאישור המל"ג. יש לשים לב לפרטים אלה כשבאים להתרשם ולהירשם למכללה. מכללות אקדמיותמתחייבות לרמת לימודים גבוהה, התואמת את מסלולי הלימודים המקבילים באוניברסיטאות. הן מאפשרות מסלולי מחקר ושיתופי פעולה בין מסגרות אקדמיות בארץ ובחו"ל, בהתאם למערכת הלימודים ולצרכי התחום הנלמד. מיטב המרצים ושיטות הלימוד העדכניות הם חלק מחבילת הלימודים האטרקטיבית שמציעות המכללות האקדמיות. עליהן להצדיק את אישור המל"ג וזאת הדרך להרחיב את הסל המוצע לסטודנט אף לתואר שני.

איך בוחרים

כמו תמיד, הבחירה בין אוניברסיטה למכללה אקדמית היא עניין אישי לחלוטין. בימינו גם המכללות האקדמיות מביאות עמן ניחוח יוקרתי ומבוקש שעשוי להיות מועיל בהשתלבות בשוק העבודה. פרמטרים כמו שכר הלימוד, תנאי הקבלה וציוני הסף, פסיכומטרי או לא, מסלולי הלימוד המוצעים והביקוש אליהם, מיקום הקמפוס והחוויה הסטודנטאלית שהוא מעניק, גם אקדמית אך, לא פחות חשוב, מבחינת החוויה האנושית הם אלה שיובילו להחלטה הנבונה והמתאימה ביותר.